אתמול הסברתי למישהו למה אני כל כך שמח ללמוד גמרא ולמה אני כל כך קשור לדף היומי. חשבתי על הנושא לא מעט ולמסקנה, יש כמה דברים עיקריים שמושכים אותי תמיד
הדבר הראשון הוא האינטראקציה עם האנשים. מדהים אותי ומדליק אותי מחדש כל פעם שאנשים מביאים דוגמאות מחייהם כדי להסביר את הגמרא. זה מחייה את הגמרא ומחייה את האנשים (אותי גם כן, אני לא מוציא את עצמי מהכלל - להיפך) כשאדם מתחבר ללימוד בצורה כזאת הגמרא היא כאילו חדשה, ולא בת אלפי שנים, והאדם הוא כבן אלפי שנה ולא מוגבל לשנות חייו
הדבר השני הוא שהגמרא מחייבת אותך להיות גמיש בדעתך ולא להתחפר יותר מדי עמוק בעמדות מוצא. למשל, אם הגמרא מסבירה את שיטת אביי, בתור לומד אתה צריך להבין לגמרי את ההגיון שעומד מאחורי האימרה, ולשם כך אתה צריך להזדהות עם שיטתו של אביי. כשהגמרא שואלת שאלה, אתה צריך לדחות את טענותיה ולהגן על נקודת המוצא שלך
מייד לאחר מכן, רבא חולק לגמרי על אביי ואת החייב לזנוח את העמדה הישנה שלך ולעבור לצד השני. גם כן אתה צריך להגן על האימרה ולהזדהות עם השיטה. מתרגלים את זה בגמרא, כדי שיהיה אפשרי לעשות את זה בחיים
לא להתבלבל, כשמגיעים להלכה צריך לקבל את הפסק - להפסיק להילחם נגד. אבל הדרך רצופה בראייה כוללת ומקיפה
תודה לקב"ה שזיכה אותי לחיות חיים מלאי תורה וסדנאות בריאות נפש יומיות בדף היומי - כך החיים לא רק מלאים תורה אלא הם מלאים
No comments:
Post a Comment